נחשפו 2 גלויות בכתב ידו של הרב קוק על ספריו ואירועים שונים בירושלים

הכרזה היא מיום ג' באלול תרצ"ה, ובסופו ניצחו אראלים את המצוקים והראי"ה קוק נפטר באותו היום. לקול הקורא נוספה גם ידיעה שחיים ויצמן קיבל על עצמו את נשיאות ההסתדרות הציונית.

בכרזה נכתב כי "מצבו של הרב קוק הורע היום באופן ניכר. חרדה גדולה אחזה את החוגים הקרובים לרב, כבר בשעות הבוקר התאספו בני המשפחה והמקורבים בבית ההבראה "מונטיפיורי" ששם נמצא הרב החולה.

"כל הרבנים ובני הישיבות, תלמידי חכמים ובחורי תלמודי התורה הולכים במשך כל היום לכותל המערבי ומתאספים בבתי התפילה ובישיבות לשם עריכת תפלות להבראתו המהירה והשלמה של הרב. כל הקהל מתבקש להשתתף בתפלות לשלומו של אברהם יצחק יחזקיהו כהן בן פערא זלאטע".

וישנם גם 2 מכתבים מרגשים ולא ידועים בכתב ידו של הרב קוק על ספריו שיצאו לאור באותו הזמן ונשלחו לרבנים ידועים.
המכתב הראשון הוא גלויה רשמית של הראי"ה קוק אל "מהר"י דאמניץ", נכתב בידי הרצי"ה בחתימת הראי"ה. במכתב מספר הראי"ה על הדפסת ספריו וכן על סיומה של הפרשה המביכה שהייתה בישיבת 'עץ חיים' שבה ניסו להעביר ממקומו את ראש הישיבה, רח"ל אוירבך. במכתב מספר הראי"ה כי הרב אוירבך חזר לישיבה ואף נוספו לה תלמידים.

המכתב השני הוא מאת "ק"ק מחזיקי הדת בלונדון" אל הראי"ה קוק, ובו הם מברכים אותו על תפקידו החדש ברבנות ארץ ישראל, "הנה הגיע השעה אשר הכ"ג הולך ונסוע קדימה אחרי אשר זכינו להנות מאורו... ולכן קשה מאוד עלינו פרידתכם, אך רוחינו הסוערת תמצה מרגוע בעת נתבונן אל התכלית הנרצה אשר הכ"ג נקרא לכהן פאר בעיר תפארתינו מקום בית מקדשינו".

בגלויה המיוחדת בכתב ידו כותב הרב ש"קיבלנו את מכתבו הגלוי במועדו ונתאחרה התשובה מפאת התעכבות ספר ה"איגרות", "חבוש פאר" לא נגמר עדיין בדפוס. ספר ה"אגרות" נתגדל בכמותו ובמחירו, ממה שחשבנו מקודם, כאשר יראה כי בגוף הספר (את האגרות משנת תר"פ - תרפ"ג נקוה להדפיס אי"ה בספר מיוחד).

"והננו שולחים לו עתה כדרישתו: אגרות ראי"ה, המחשבה הישראלית, הגלות בתוך הגאולה, ורעיון התחיה. (ס"ה 11 שילינגים כרשום ?) - בישיבת "שער השמים" הושבו הסדרים על מכונם, ר"חל אוירבך חזר למקומו, ונצטרפו עוד באי כח (?) בני הישיבה, ע"ד נדבת והנני דוש"ת".